הכשרה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' לוזון ואח'

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין אירוע תאונת דרכים.

טענות הצדדים בתמצית

התובעת טענה, כי בעת שהנהג ברכבה נסע ברחוב חיל השריון בתל-אביב וכשהגיע לצומת עם רחוב קיבוץ גלויות, הוא עצר לאור האור האדום ברמזור. עם הופעת האור הירוק, החל הנהג בנסיעה זהירה, כאשר לפתע התפרץ הנתבע עם רכבו אל הצומת, תוך התעלמות מרמזור אדום המוצב בכיוון נסיעתו ופגע ברכב.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעים, כי רכבם הוסע בחסות האור הירוק שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. הנהג התפרץ לצומת לא פנוי למרות האור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו ופגע ברכבם.

הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד כנגד התובעת ומבוטחה.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של הנהג ברכב התובעת ושל רעייתו שהייתה עמו. כן שמעתי את עדותו של הנתבע. בדיון הוצגו גם הודעותיהם כפי שנמסרו במשטרה, תרשים של הצומת ותמונות של מקום האירוע.

תמצית העדויות שנשמעו בדיון

הנהג ברכב התובעת אמר, כי הוא הגיע לצומת וכי הוא עמד לאור הרמזור האדום. הוא היה בנתיב השמאלי. הוא החל בנסיעה לאחר שהרמזור התחלף לירוק. לאחר שהתקדם כמטר או מטר וחצי ארעה התאונה. הפגיעה הייתה בדלת הנהג. בעקבות התאונה, רכבו הוסט ימינה מנתיבו ונעצר בעמוד. לדבריו, הוא לא ראה את הרכב השני, כי הוא לא יכול היה לראותו בשל מגבלת שדה ראיה.

רעייתו אשר הייתה עמו ברכב אמרה כי רכבם היה בעמידה בצומת. באותה עת היא שוחחה עם אמה שהייתה גם היא ברכב. לאחר שבעלה החל בנסיעה היא שמעה והרגישה חבטה. היא לא ידעה לומר מה היה האור ברמזור בזמן שבעלה החל בנסיעה.

הנתבע אמר, כי הוא נסע במהירות 50 קמ"ש. הוא ראה שיש לו אור ירוק בכיוון נסיעתו ולכן הוא נסע וחצה את הצומת. בעדותו הוא אמר שהפעם הראשונה שהוא ראה את הרמזור הייתה במרחק של כ-100 מטרים. לדבריו הרמזור היה גם ירוק במרחק של 20 מטרים ממנו. הוא גם אמר שהוא לא ראה את האור ברמזור מתחלף מאדום לירוק וכי הוא לא ראה את הרכב המעורב לפני התאונה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות וכן לאחר ששמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה העיקרית בעיקרה ולדחות את התביעה שכנגד.

מהעדויות שהובאו לעיל, התרשמתי כי הנהג ברכב התובעת עמד לאור הוראת רמזור אדום. כאמור רעייתו שהייתה עמו ברכב לא ראתה את האור ברמזור אבל בהחלט ניתן היה ללמוד מעדותה כי רכבם היה בעמידה.

אני מאמין לנהג שהוא החל בנסיעה רק לאחר שהוא חזה בהתחלפות האור לירוק בכיוון נסיעתו, שהרי מה היה הטעם להתחיל בנסיעה כשהאור ברמזור הוא אדום. התרשמתי גם שלא הייתה לו סיבה להתבלבל בין הרמזורים במקום.

מנגד, התרשמתי מעדותו של הנתבע כי הוא נכנס לצומת ככל הנראה לאחר שהאור ברמזור כבר התחלף לאדום. בעדותו עלה כי הפעם האחרונה, שהוא ראה את האור ברמזור היה ממרחק של כ- 20 מטרים. קרי, אין הוא יודע לומר מה היה האור ברמזור באותם 20 מטרים אחרונים. בהודעתו במשטרה אשר נמסרה בסמוך לאחר התאונה, הוא העיד שהוא נסע במהירות של 70 קמ"ש, זאת בניגוד לדברים שאמר בעדותו לפני. הוא גם אמר שכאשר הוא ראה את האור ברמזור ממרחק של כ-100 מטרים, הוא חשש הוא יפספס אותו. מכאן נראה שהוא הגביר את מהירות נסיעתו ככל הנראה על מנת להספיק להיכנס לצומת. הוא גם אמר שהוא לא ראה את הרמזור מתחלף מאדום לירוק. מכל האמור עולה כי הנתבע ביצע מחטף של רמזור ונכנס לצומת כאשר האור כבר התחלף לאדום.

שקלתי האם יש להטיל אחריות לתאונה גם על הנהג ברכב התובעת לאור מיקום התאונה בצומת ולאור זאת שהוא לא הבחין ברכב הנתבעים עובר לתאונה. הנהג הסביר כי הגשר שנמצא במקום יוצר הצללה בשעות היום, כך שגם אם היה רוצה להביט באופן רחב יותר, הרי שהדבר היה קשה לו ויתכן ולא היה רואה את הרכב המעורב. לדבריו הוא הביט שמאלה ככל ששדה הראיה שלו אפשר זאת. יש לציין שבהודעה שמסר במשטרה הוא לא הזכיר זאת. הוא גם אמר שהרכב של הנתבעים הוסע במהירות ולכן הוא לא יכול היה להבחין בו. בהנחה שהנתבע נסע במהירות של 70 קמ"ש הרי שהוא מתקדם מרחק של כ- 19 מטרים לשנייה. מעיון בתמונה של מקום התאונה (ת/6), נראה כי המרחק מקו העצירה בכיוון הנסיעה של הנתבע ועד הנתיב בו עמד רכב התובעת, הוא פחות או יותר בטווח הזה. מכיוון הנסיעה של הנהג ברכב התובעת נראה שיש מעבר חציה כך שהיה עליו לעבור מספר מטרים עד למקום התאונה. בנסיבות אלה יש מקום להניח שכאשר החל הנהג בנסיעה עדיין רכב הנתבעים לא עבר את קו הצומת מכיוון נסיעתו. יש גם לקחת בחשבון שהפגיעה ברכב התובעת הייתה בדלת. לאחר ששקלתי את כל האמור ועל אף הסברי הנהג, אני סבור כי יש מקום לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור של 10% מבלי להקים עילת תביעה לתובעת שכנגד.

התובעת נשאה בתשלום למבוטח בתוספת שכר שמאי ובניכוי שווי שרידים סך של 66,658 ₪. אשר על כן הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת 90% מסכום זה. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום תשלומו. בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העדים הפסוק ושכר טרחת עו"ד בסך של 9,000 ₪. התביעה שכנגד נדחית.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ג, 04 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: